מדי יום, ובעיקר בסופי שבוע, נהגים רבים "מורדים" בגין נהיגה בשכרות. פקודת התעבורה מגדירה מיהו נהג שיכור ומהי עבירה של נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים. בעקבות המודעות ההולכת וגוברת באשר לסכנה הטמונה בנהיגה בגילופין, משטרת ישראל יוצאת לא אחת במבצעי אכיפה נרחבים על מנת "לתפוס" נהגים שיכורים.
נהיגה בשכרות הינה עבירה חמורה אשר העונש בגינה יכול להגיע עד מאסר בפועל. עם זאת, היות ומדובר בכתב אישום פלילי, נטל ההוכחה בדבר נהיגה בשכרות הינו גבוה במיוחד. בדומה להליכים פליליים אחרים, גם כאן מוטל על התביעה להוכיח את אשמתו של הנאשם במיוחס לו מעבר לכל ספק סביר. אי לכך, פעמים רבות, נאשמים מצליחים לזכות בזיכוי מכתב האישום, אם מחמת הספק ואם באופן מוחלט. להלן דוגמא למספר מקרים בהם נאשמים אשר הוגש כנגדם כתב אישום בגין נהיגה בשכרות זכו בסופו של היום לצאת מההליך המשפטי כאשר ידם על העליונה.
סירוב לעבור בדיקת אלכוהול בנסיבות מוצדקות
במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט לתעבורה בנתניה, הוגש כנגד נאשם כתב אישום בגין נהיגה בשכרות על בסיס סירוב לבדיקת אלכוהול. הנאשם הדגיש בפני בית המשפט כי הוא לא סירב לעבור את הבדיקה. לדבריו, לאחר שהוא ניסה לבצע בדיקת נשיפה, התברר כי הייתה בעיה עם מכשיר הינשוף. בהמשך, הנאשם אמר לשוטרת שהוא לא מצליח לעשות בדיקת נשיפה אך אינו מוכן לעשות בדיקת דם משום שהוא פוחד ממחטים.
בעקבות תגובתו, השוטרת רשמה לנאשם דו"ח סירוב. במקרה דנן, בית המשפט קבע כי השוטרת לא הסבירה לנאשם את משמעות סירובו לעבור את בדיקת הדם, כפי שהיא הייתה מחויבת לעשות לפי החוק והפסיקה. השופטת קבעה כי אם השוטרת הייתה סבורה שסירובו של הנאשם לעבור את הבדיקה בדמו בשל חששו ממחטים היה בלתי לגיטימי, היה עליה לציין זאת בפניו בעת האירוע. לא זו אף זו, בית המשפט בחן את הראיות אשר הוצגו בפניו וקבע כי לא הוכח כלל שלנאשם הוצע לעבור בדיקת דם, מלכתחילה. כל שנרשם בדו"ח השוטרת היה כי הנאשם מפחד ממחטים.
פערים בלתי הגיוניים בדו"ח הבדיקה
תושב ירושלים אשר הוגש כנגדו כתב אישום בגין נהיגה בשכרות טען בפני בית המשפט בדיקת ינשוף אשר נערכה לו נעשתה 5 דקות בלבד לאחר שהוא יצא ממקום הבילוי. למעשה, הנאשם טען כי על פי נוהלי בדיקת הינשוף, היה על השוטרים להמתין כ-15 דקות מעת עצירתו ועד לעריכת הבדיקה בפועל.
דו"ח המשטרה אשר נערך במקרה זה תמך בטענותיו של הנאשם וזאת משום שנפלו בו סתירות מהותיות באשר לזמנים הרלבנטיים. בית המשפט עמד על כך שנרשם בדו"ח שהנהג נעצר לבדיקה בשעה 2:50, ושהבדיקה נערכה לו בשעה 2:48. דהיינו, הבדיקה נערכה לנאשם, על פי הדו"ח, שתי דקות לפני עצירתו. בהכרעת הדין הודגש כי השוטרת אשר ערכה את הדו"ח לא השכילה להציג הסבר משכנע בנוגע להפרשי הזמנים הלקויים. בית המשפט קבע, בסופו של היום, כי גרסתו של הנהג הייתה אמינה והוא ביכר אותה על פני טענות התביעה. אי לכך, הנאשם זוכה בדין.
זיכוי בעקבות פגמים במכשיר הבדיקה
מכשיר הינשוף, אשר באמצעותו עורכים השוטרים בדיקת אלכוהול, נהנה מחזקת אמינות. מדובר במכשיר אשר נעשה בו שימוש בכ-30 מדינות (כגון הולנד, גרמניה וצרפת) והפעלתו בישראל זכתה לברכתם של המחוקק ובתי המשפט. עם זאת, לעיתים, יעלה בידיו של נאשם בנהיגה בשכרות לשמוט את הקרקע תחת אמינות מכשיר הינשוף בעת ביצוע הבדיקה נשוא כתב האישום.
לדוגמא, במקרה אשר נדון לאחרונה בבית המשפט לתעבורה, נאשם טען כי נפלו ליקויים באופן הפעלת המכשיר וזאת משום ש: מפעיל המכשיר לא רשם את ערך בלון המכשיר בפלט הכיול, לא הוגשו תעודות הבלון, ולא היה תיעוד בדו"ח בנוגע לשעת עצירתו.
בית המשפט קיבל את גרסת ההגנה וקבע כי הוא לא שוכנע כי הנאשם היה שיכור בעת נהיגתו (מעבר לכל ספק סביר). החלטתו של בית המשפט התבססה על מספר שיקולים - זמן עצירת הנאשם לא תועד כנדרש, השוטרים אשר ערכו את הדו"ח לא זכרו מי מהם השגיח על הנאשם מעת עצירתו עד לביצוע הבדיקה, בפלט הבדיקה לא צוין מה היה ערך הבלון ביחידה באותה העת, השוטרים לא יכלו להעיד על ערך הבלון והתעודות הרלבנטיות לא הוגשו כדין.
www.sustainable-transport.org.il
ברוכים הבאים לאתר נהיגה בשכרות. יש לכם שאלה? אנחנו רוצים לעזור!
